משבר האשראי שפרץ ב- 2007 והיכה גלים בכל העולם החזיר את כלכלני העולם לעסקים הקטנים והבינוניים. מדינות וערים, יחד עם ארגונים בינלאומיים חזרו להכיר בתרומה המהותית שיש לעסקים הקטנים והבינוניים ולבנות עבורם מסגרות תומכות שמטרתן לסייע לעסקים אלה להבנות ולצמוח.

 בישראל, קהילת העסקים הקטנים והבינוניים מעסיקה, נכון לשנת 2012, כ- 99% מכלל העובדים בשוק. האקזיטים הגדולים של השנה האחרונה בתחום ההיי טק הגיעו כולם מקרב קהילה זו. זאת אחת הסיבות מדוע כמעט כל הערים הגדולות בישראל בחרו להקצות משאבים להקמת חממות לעסקים קטנים ובינוניים.

 

עסקים קטנים – תרומה גדולה

אז למה בעצם הפכו העסקים הקטנים והבינוניים לחביבי הכלכלנים ומעצבי המדיניות הכלכלית? מכיוון שלהם יש את התרומה הגדולה והמשמעותית להכנסות ולצמיחה מדינית. בין היתרונות שלהם לכלכלה ניתן למנות:

  1. כלל העסקים הקטנים והבינוניים מעסיקים את מרבית העובדים במשק
  2. הם אינם סובלים מבעיות אשראי ופועלים על בסיס מזומן במרבית המקרים
  3. הם משלמים את שיעורי המס הקבועים בחוק ורק לעיתים רחוקות זוכים להקלות במיסוי
  4. בשל אופיים, הם מפרנסים עסקים קטנים אחרים באמצעות מיקור חוץ
  5. בעסקים אלה קיים הפוטנציאל הגדול ביותר למיזוגים ורכישות

ארצות הברית, כחלק מתכנית ההבראה שלה לאחר המשבר, החליטה להקדיש משאבים כספיים אדירים בקידום עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת הזו הנשיא אובאמה אף התחיל את יום העסקים הקטנים, שהפך להצלחה עולמית ומיושם כיום בכל מדינות אירופה ואפילו בישראל.

אצלנו, העבירה הכנסת במאי החולף את החוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, במסגרת ההכרה בתרומתם לכלכלה הישראלית.

לא רק היי טק

אנו בישראל נוטים לחשוב כי מרבית העסקים הקטנים והבינוניים שהפכו להצלחה בינלאומית מגיעים מתחומי ההיי טק אולם סקירה מהירה של השמות והמותגים המובילים בעולם בתחום העיצוב, האופנה והלייף סטייל יוכיחו כי ההצלחה הישראלית בזירה העולמית חוצה גבולות ותחומים.

עם זאת, חשוב להזכיר כי חברות דוגמת WAZE שנרכשו על ידי גוגל ו- The Gift Project שנרכשו על ידי EBAY החלו כעסקים קטנים. ההצלחה המטאורית של היוזמות האלה הביאה ערים כמו תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע ואפילו אשדוד, להקים חממות עירוניות לסטארט אפים. בחממות אלה מקבלים היזמים אפשרות להשתמש בחלל עבודה משותף ונהנים ממסגרת מעשירה של הרצאות ומפגשים עם גורמים חשובים בתעשייה. מטרת החממות האלה אחת – יצירת עוגן ליזמים על מנת להשאיר אותם בעיר.

ההישארות בעיר תביא בהמשך להעסקת עובדים מקומיים, התקשרות עם ספקים מקומיים ויצירת מחולל כלכלי שיתרום לצמיחה הכלכלית והחברתית.

יזם? בוא לקיבוץ?

הרציונל שהביא את הערים הגדולות להקים את החממות, מתאים וראוי להיות מאומץ בחום על ידי הקיבוצים. יתר על כן, התפיסה האידאולוגית והכלכלית שעל בסיסה הוקמו הקיבוצים יכולה לראות בעידוד עסקים קטנים ובינוניים את ההמשך הטבעי לערבות הדדית ויצירת קהילה כלכלית צודקת ומעצימה.

בבואנו לבחון ערוצי קידום לעסקים קטנים ובינוניים, ישנן שתי חלופות בולטות: הראשונה היא מתן אפשרות וכלים לחברי הקיבוץ להקים או להעביר את העסק שלהם לקיבוץ, תמורת הטבות והקלות.

השניה, היא לעודד יזמים מהאזור להעביר את העסק שלהם לתוך הקיבוץ.

התמורה של עסקים אלה לקיבוצים עשויה ליצור שינוי ממשי בחיי הקיבוץ בכל האספקטים:

ברמה הכלכלית: העסקים הקטנים רוכשים שירותים ומוצרים מתוך הקיבוץ או מסביבתו ותורמים לפיתוח הכלכלי של הקיבוץ

ברמה התעסוקתית: יותר חברים יוכלו למצוא מקורות תעסוקה קרוב לבית

ברמה החברתית: עסקים קטנים ובינוניים יצרו חיים בשבילי הקיבוץ גם במהלך יום העבודה וימנעו את התהליך של הפיכת הקיבוצים לערי שינה.