מיזוגים בתחום החקלאות שונים באופן מהותי ממיזוגים בשאר המגזרים העסקיים זאת בשל הסיבות והמטרות השגורות של המיזוגים, ובשל התוצאות והערכת הצלחת המיזוג בקרב מנהלים ובעלים.

הצלחת מיזוגים ורכישות בשאר תחומי הכלכלה נמדדת באמצעות השוואת ערך המניה לפני ואחרי המיזוג. זאת כנראה הסיבה בעטיה זוכים המיזוגים הללו לתדמית שלילית. מחקרים הבוחנים את ערך המניה לפני ואחרי המיזוג, מציינים ירידה של 3.7% בשווי המצרפי של המניה, יחסית לחברות שבחרו שלא להתמזג או לרכוש חברות דומות. מכאן- ההערכות הן כי שישה מיזוגים מתוך עשרה נחשבים ככישלון.

לנוכח הנתונים הקודרים הללו, מחקר שנערך בשנת 2002 על ידי ""Gugler et al, בחן מספר חסר תקדים של 45 אלף מיזוגים במהלך 25 שנים, הראה כי 56% מכלל החברות שרכשו לפחות 50% מהבעלות שלהם, הראו נתוני רווחיות משופרים יחסית למיזוג.

מגזר החקלאות מציב אתגרים עסקיים רבים לפעילים ולמנהלים בו. יתר על כן, הגידול והצמיחה העסקיים במגזר מוגבלים, בשל מחסור במשאבים פיזיים (קרקע ומים) ורגולטורים (מכסות חלב או ביצים). מיזוגים ורכישות מהווים את הדרך הלגיטימית, ולעיתים היחידה, להרחבה משמעותית של הפעילות. כיום, מיזוגים ורכישות במגזר החקלאות מהווים כ- 1.2% מכלל העסקאות בעולם.

מיזוגים במגזר החקלאי נועדו לשיפור מערכות, התייעלות, רווחיות לטווח ארוך, יציבות עסקית והגדלת נתחי שוק.
כאשר בוחנים פעילויות חקלאיות שמוזגו, ונוצר יתרון לגודל בתחום הרפתות, הלולים, גד"ש ומטעים, עולה כי במרבית המקרים נוצרו יתרונות משמעותיים, שהמרכזיים בהם הם אופטימיזציה של אמצעי הייצור (קרקע, מים וציוד) והיכולת להרחיב ולהביא יכולות מקצועיות מובחרות למערכת. יכולות אלו באות לידי ביטוי בכל שדרת הניהול- מניהול כללי ועד ניהול גידולים על ידי אנשי מקצוע.

תקופות המאופיינות באי ודאות כלכלית, מהוות הזדמנות לארגונים כלכליים חכמים. ההזדמנות מתגלה לעיתים קרובות במיזוג פעילות כלכלית על מנת לשדרג יכולות מקצועיות, להקטין תקורות ולהשיג מעמד טוב יותר בקרב ספקים ולקוחות ולהגדיל את שורת הרווח.
המצב בקרב הסקטור החקלאי אינו שונה. אנו ב"עובד גובי", ליווינו בשנים האחרונות כמה מהמיזוגים הבולטים בענף החקלאות בישראל, בתחומי גד"ש, מטעים, רפתות, משתלות וכדומה וזאת לצד ניסיון רחב בתחום מיזוגים והשקעות לחברות פיננסיות, תעשייתיות ומסחריות.

אז למה בעצם למזג פעילות חקלאית?
השיקולים במיזוג פעילות חקלאית מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: שיקולים כלכליים, שיקולים הנובעים מרגולציה ושינוי מהותי של סביבת הפעילות.

  • השיקולים הכלכליים המאפיינים את מערך השיקולים בכל המיזוגים:
  • שדרוג היכולות המקצועיות המוביל לשיפור התוצאות העסקיות.
  • הזדמנות לחסכון מהותי בעלויות ייצור ותקורות כח אדם, שיווק, לוגיסטיקה ועוד.
  • ניהול -יעיל יותר של משאבים פיזיים קבועים מראש כמו קרקעות, מכסות מים ועוד.
  • ארגון כלכלי גדול נהנה בדרך כלל מתנאי מיקוח טובים יותר מול ספקים, מחירים טובים יותר וקדימות בשירות ובאספקת חומרים.
  • לאחר השלמת מיזוג נהנים הממוזגים מהגדלה משמעותית של בסיס הלקוחות, מיצוב טוב יותר בשוק ויכולת לצמצם באופן מהותי את ההוצאות הכרוכות בשיווק, ומכירה.

לצד כל אלה, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי בתחום החקלאי, למרות הטכנולוגיה וההשקעה במחקר ופיתוח עסקי, יש עדיין תלות מהותית בגורמים כמו כמויות משקעים ומזג האוויר. אלה יכולים גם הם להוות סיבה למיזוג, שכן יותר קל להתמודד עם גורמים משתנים כאלה בארגון כלכלי גדול שיש לו משאבים זמינים מאשר בארגון קטן ופגיע.

ענף הרפתות עמד בפני שינוי מהותי באמצע העשור הקודם, בעקבות רגולציה שחייבה את הרפתות לבצע השקעות אדירות, כדי להתאים עצמן לתנאים החדשים. השינוי הרגולטורי היווה זרז משמעותי למיזוגים בתחום. זאת משום שההשקעה שנדרשה היוותה מעמסה גדולה, והדרך הטובה ביותר לצלוח אותה הייתה באמצעות מיזוג. אנו ב"עובד גובי" ליווינו מיזוגי רפתות, שהגורם העיקרי להן היה מתן מענה לרגולציה או כהערכות לרגולציה צפויה.

העולם העסקי רווי בדוגמאות למיזוגים ורכישות של פעילויות עסקיות, החל מרכישת מוניטין או מותג, וכלה בהשתלטות עוינת של חברה אחת על אחרת באמצעות רכישת מניות וכדומה.
במגזר החקלאי ניתן למעשה לבצע רק אחודים של פעילות. זאת משום שלא ניתן להעביר זכויות על קרקעות או לשנות מכסות מים (או מכסות חלב במקרה של הרפתות). במקרים כאלה תוקם חברה משותפת וימוזגו הפעילות הכלכלית והרכוש של שני הארגונים שמוזגו.
העובדה כי בישראל חלק ניכר מהפעילות החקלאית נמצאת בקרב הקיבוצים, תורמת גם היא לייחודיות הפעילות בתחום.

פעילות המיזוג אינה מתמצה בקרב הקיבוצים בלבד. במושבים בהם קיימת פעילות חקלאית, מתבצעת גם פעילות מיזוג של משקים קטנים במטרה להשיג יתרונות מהותיים.

מההחלטה ועד לתום השנה הראשונה – השלבים העיקריים בביצוע מיזוג.
לאחר שפירטנו את הסיבות והשיקולים העיקריים למיזוג, חשוב לזכור כי מדובר בתהליך מורכב וארוך, הכולל את מעורבותם של אנשי מקצוע שונים, לצד הכשרת לבבות בקרב הארגונים המתמזגים.
במרבית המקרים, היציאה לדרך למיזוג תהיה החלטה עקרונית לביצוע ,בשל אחד או יותר מהשיקולים שציינו. בחלק מהמקרים ינסו מנהלי הפעילות לאתר ארגון איתו היו רוצים להתמזג, בשל קרבה גיאוגרפית או בשל זהות בפעילות העסקית, ובחלק מהמקרים תהיה פניה אלינו או אל עמיתינו כדי ללוות את תהליך האיתור והמיזוג.
במקרים בהם הפניה נעשית לחברת ייעוץ, תתבצע עבודה מקיפה של ניתוח הסיבות למיזוג, בדיקת התכנות כלכלית למיזוג והצגת חלופות למהלך.
לאחר מכן, תהיה הגדרה של התנאים הראשוניים למיזוג ותיאום ציפיות לגבי תוצאותיו.
לאחר שהתקבלה הסכמה לכל אלה ונבחרה החלופה למיזוג, יחל תהליך איתור של מועמדים פוטנציאליים למיזוג והערכת החלופות השונות. הערכת החלופות תתבצע על בסיס רצון, יכולת כלכלית, מוכנות למיזוג ולא פחות חשוב, קרבה אידאולוגית לפעילות.

מניסיוננו, השנה הראשונה לאחר המיזוג היא השנה הקריטית, בה מצפים שני הצדדים לראות תוצאות שיצדיקו את המהלך, בהיבט של החיסכון בעלויות והגדלת הרווחיות. מכיוון שמדובר בחקלאות, הרי שישנם גורמים בפעילות שאינם ניתנים לחיזוי מראש דוגמת מחירים בשוק, כמות המשקעים באותה השנה, פגעי טבע ואירועים נוספים שיכולים להעיב על הסיכויים להצליח.
לשם כך, יש לבנות תכנית עסקית מפורטת לאחר המיזוג וברוח דבריו של צ'רצ'יל- "לקוות לטוב ביותר ולהתכונן להפתעות פחות נעימות". אחת הדרכים הטובות לעשות כן, היא לוודא שבתכנית העסקית ייקבע מראש כי לאחר המיזוג יש התייחסות לגורמים הבאים:
1. קיום מנגנון קבלת החלטות ברור, הקובע מי מהצדדים אחראי לאילו מהתחומים.
2. שדרת ההנהלה הבכירה תורכב מאנשים מתוך הקיבוצים כמו גם מאנשי מקצועי חיצוניים ובלתי תלויים.
3. הוגדרו מנגנונים ליישוב מחלוקות.
בהתחשב בעובדה שמיזוגים בתחום החקלאות מקשים על חזרה למצב הקודם, מנגנונים אלה חשובים במיוחד כדי ליצור סינרגיה ועבודה משותפת ומפרה, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט האנושי.

הכשרת הקרקע והתמודדות עם אתגרים
האתגרים הגדולים במיזוגים בסקטור החקלאי קשורים רובם ככולם באנשים – חברי הקיבוץ ועובדים בשני הארגונים. בין האתגרים ניתן למנות אי הסכמה אידאולוגית, היסטוריה של סכסוכים או מחלוקות בעבר, קושי פסיכולוגי המקשה על הבנת היתרונות במיזוג, יציאה מתחום הנוחות של המנהלים והעובדים, קושי ארגוני להתמודד עם צעדי התייעלות בכח אדם המחייבים פיטורין, ואתגרים הכרוכים קביעת מבנה הבעלות של החברה המשותפת.
כל אלה נראים לעיתים מבחוץ כמלחמות אגו בלבד, אולם בפועל סכסוכים אלה מערימים קשיים בקביעת שיעורי אחזקה, עליהם מתבסס המיזוג.

עם כל אלה ניתן להתמודד באמצעות הכשרת השטח לתהליך המיזוג ולאחריו. זאת באמצעות הצגת היתרונות במיזוג באופן מקצועי וברור, תוך השענות על תכניות עסקיות ברורות ומפורטות, המתייחסות לכל הסוגיות והתרחישים.
מבחינה של המיזוגים המוצלחים עולה, כי חברות משותפות שבחרו ליצור שדירת הנהלה בלתי תלויה ואובייקטיבית, הצליחו להתגבר על המחלוקות הניהוליות, להטמיע את המיזוג מהר יותר ולהציג תוצאות עסקיות טובות יותר.

עם זאת, ולמרות שקשה להיזכר במקרים בהם בחרו שני קיבוצים להיפרד לאחר תקופה בה לא היו מרוצים מהמיזוג, התכנית העסקית צריכה לכלול גם את התנאים להפרדת הפעילות לארגונים המקוריים לפני המיזוג. אולי באמצעות ההכנה לתרחיש כזה ,ניתן יהיה לעלות על הסיבות לפירוד עתידי ולהתמודד איתם כבר בשלבים המוקדמים.
יש להבהיר כי המיזוג הינו אמצעי לשיפור מדדים ותוצאות כלכליות ולא המטרה. ישנם מקרים ששיפור באמצעות מיזוג אינו מובן מאליו והשיפור לא בהכרח מצדיק מיזוג מערכות.

אם זה לא שבור, תתקן את זה!
אחת האמרות המסוכנות ביותר בעולם העסקי היא "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה". היא מסוכנת משום שהיא מונעת מאיתנו לחשוב כיצד נוכל לייעל את המערכות שלנו ולהבטיח יציבות וצמיחה לאורך זמן. לכן, גם במקרים של שגשוג כלכלי, ומבלי שנצפה שינוי מהותי בסביבה העסקית שלנו או ברגולציה, שווה תמיד לבחון את האופציה של מיזוג פעילות בספקטרום האופציות שלנו לפיתוח עסקי.
ניתוח נכון של התמונה ובחינה של כדאיות מיזוג, יאפשר לנו להתחיל מהלך מתוך תפיסה אסטרטגית קונסטרוקטיבית ולא מצורך לשמר את הקיים. בזירה בה מרבית הקיבוצים הולכים לעבר מיזוג, ארגונים קטנים יתקשו לשמור על תחרותיות ולכן עליהם לקרוא את מפת השוק באופן תמידי ולא רק כאשר משבר נראה באופק.

לסיכום, בחינת החלופות למיזוג פעילות הינה חלק בלתי נפרד מתכנית אסטרטגית לארגונים חקלאיים. אנו ממליצים לבחון את האופציות, ולקיים דיונים מתמשכים בסוגיה כדי להיות ערוכים לכך בכל עת, וכדי למצות את האפשרויות והחלופות לשיפור עסקי מתמיד.