על מרכזיות הגופים החוץ בנקאיים לאחר המשבר העולמי, נקודות התורפה שלהן , מערכת האשראי החוץ בנקאי וכיצד מדינת ישראל בכלל, וענף החקלאות בפרט נכנסים לתמונה.

כאמור, מאז 2008 ועד השנה האחרונה, הנוף הפיננסי העולמי אופיין בשיעורי ריבית נמוכים, תנודתיות נמוכה נזילות בשפע, ורגולציה מהודקת על הבנקים. כל אלו היוו כר פורה למתווכים הפיננסיים החוץ-בנקאיים, המהווים כמעט 50% מהנכסים הפיננסיים העולמיים. כעת,עקב הריבית הגבוהה, אנו עדים בספטמבר 2022 למשבר סביב הפנסיות בבריטניה, וב – 2023 לקשיי נזילות בחלקים שונים של המערכת הפיננסית כמו משבר הבנקים האזוריים בארה"ב, קריסת קרדיט סוויס, ועוד.

לאחר המשבר הפיננסי העולמי, מרכזיות הגופים החוץ (בנקאיים קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות גידור) בנוף הפיננסי הפכה להיות הרבה יותר בולטת וחיונית בתמיכה בצמיחה כלכלית דרך מחזור האשראי. אולם,הרגולציה על גופים אלו לוקה בחסר, ולמעשה מרכזיותם הגיעה במידה רבה כתוצאה מהגברת הרגולציה על הבנקים, עקב המשבר הפיננסי העולמי.
כאשר הריביות היו אפסיות והנזילות רבה – לרגולטור היה קל "להעלים עין" ממינופי יתר וחוסר שקיפות. וכעת?

המערכת הפיננסית בכלל, ומערכת האשראי החוץ בנקאי בפרט מתמודדות עם מספר נקודות תורפה, שעלולות לייצר האטה כלכלית משמעותית, ואף להוביל למשבר פיננסי.
מינוף:
גופים פיננסים חוץ בנקאיים משתמשים במימון בנקאי (בין השאר)על מנת למנף את ההשקעות ,ולהגביר בצורה הזו את הרווחיות. בסביבה של ריבית אפסית זה היה קל, אך כעת, כשעלויות המימון מזנקות ובנקים מהדקים תנאי אשראי- גופים אלו עלולים למצוא את עצמם בקשיי נזילות, אם לא ניהלו את הסיכונים שלהם כראוי.
נזילות:
בהמשך לנקודה הראשונה, חברות עשויות להיות לא ערוכות למצב בו ישנה עליה בבקשות לפדיון או הנזלה. בימים בהם לא הייתה אלטרנטיבה לכסף, ההסתברות לכך לא הייתה גבוהה, אך בימים בהם משלמים למשקיעים יותר מ-5% שנתית על מנת "לשבת במזומן" – מערכת ההחלטות של המשקיעים משתנה לחלוטין עקב שינוי ביחס עלות\תועלת (סיכון\סיכוי). זה נכון לבנקים המסחריים כגורם מממן, וגם למשקיעים בקרנות גידור, VC ועוד.
קשרים צולבים בין מערכת הבנקאות המסורתית לבין גופים פיננסים חוץ בנקאיים:
גופים אלו מחזיקים בבנקים מסורתיים דרך אחזקות במניות ואג"ח של הבנקים. יחד עם זאת, כאמור, גופים אלו מתממנים בהיקפים משמעותיים ביותר דרך הבנקים המסורתיים. קשרים צולבים אלו עשויים להגביר את הקשיים במערכת הפיננסית כולה, במצב בו גוף פיננסי חוץ בנקאי נקלע לקשיי נזילות, ולהפך.
ניתן לראות זאת בדוגמאות מהשנה האחרונה.

כאשר הריביות עולות ברמות שאנו רואים כיום בישראל ובעולם, תיאבון הסיכון צריך ואמור לרדת!

ב – 2019 בנק SVB (Silicon Valley Bank) ניהל 71 מיליארד דולר ו-3 שנים לאחר מכן, במרץ 2022 ,הוא ניהל 220 מיליארד דולר. איך זה קרה? משבר הקורונה והנזילות האינסופית שהגיעה בעקבותיו.
במהלך השנים האחרונות העולם חווה "בום" כלכלי טכנולוגי, שהוביל לזרימה של מיליארדים רבים לחברות טכנולוגיה צעירות (סטארטאפים) . בנק SVB ידוע בתור נותן שירותים מרכזי לחברות סטארט-אפ, כך שהוא נהנה מכניסה מאסיבית של פיקדונות במהלך התקופה. הבנק השתמש בכספים אלו, והשקיע חלק נכבד באג"ח ממשלת ארה"ב בימים בהם הריבית הייתה אפסית. מבחינת מנהלי הסיכונים של הבנק, הייתה זו החלטת השקעה מאוד סולידית , אולם במהלך 2022 היה שילוב של אירועים שהפכה את הקערה על פיה.
בצד הפיקדונות, הלקוחות של הבנק, שהיו בעיקר חברות סטארטאפים, "שרפו" במהלך השנה האחרונה מזומנים בקצב גבוה לתשלום משכורות, וזאת על רקע החולשה שפקדה את סקטור הטכנולוגיה בעולם. כמות הפיקדונות בבנק החלה לרדת. במקביל, הפד החל בתהליך חסר תקדים של העלאות ריבית ,אשר הורידו את ערך אגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, אם הבנק מחזיק את אגרות החוב הללו לפדיון, הוא אמור להיות אדיש לתנודות של הטווח הקצר ואכן, הבנק הגדיר אחזקות אלו של אג"ח ממשלתיות כאחזקות לפדיון, כך שההפסדים עליהן נרשמו בספרים כהפסדים שלא מומשו – עניין חשבונאי בלבד. מה הבעיה? יציאת הכספים מהבנק התעצמה, ובבוקר של יום רביעי ב-8 במרץ, הבנק הוציא הודעה שהוא מכר אג"ח ממשלתיות בהפסד (כלומר הפסד שלא מומש, הפך להיות הפסד שמומש) וזאת על מנת שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלו למפקידים. ידיעה זו הייתה טריגר ל"ריצה אל הבנק" קלאסית (שנעשית בימים אלו בלחיצת כפתור בטלפון), שהובילה לקריסתו המיידית.
דוגמא להתממשות של סיכון בעקבות חולשה כלכלית שמלווה בריבית גבוהה.

ארה"ב ספגה לאחרונה הפחתת דירוג על ידי סוכנות הדירוג פיץ'.

להפחתת הדירוג ישנה משמעות גדולה, ולו בשל העובדה שפיץ שמו זרקור גדול על מצבה הפיסקאלי המתערער של המעצמה החזקה בעולם. מאז הפחתת הדירוג, ובעקבות אירועים נוספים שקשורים לכך באופן ישיר ועקיף, תשואות האג"ח בארה"ב זינקו, מה שמעלה את הסיכון שנראה אירועים נוספים מסוג משבר הבנקים האזוריים .
מה תהיה היכולת של הפד והרגולטורים האחרים להכיל את הארוע?
בשל הריבית האפסית גם הממשלות, בדיוק כמו המגזר העסקי ומשקי הבית, הגדילו את המינוף שלהם מאז המשבר הפיננסי העולמי. אך בעוד שבימי טרום קורונה היה אפשר לעשות זאת ולשמור על עלויות מימון בשליטה- הכל השתנה. בהתחלה אלו היו "אמצעים מיוחדים" לתמיכה במשקי הבית והעסקים בעקבות השלכות הסגרים והמגבלות, אך עם שוך האירועים וכניסת ממשל חדש לבית הלבן, ארה"ב הלכה צעדים קדימה לכיוון מדינת רווחה עם הגדלה דרמטית של ההוצאות על רווחה, סיעוד ובריאות.
כידוע, בעקבות אירועי 2020 והמדיניות המוניטארית והפיסקאלית שיושמו, ארה"ב והעולם חוו את האינפלציה שכולם חשבו שכבר לא תחזור – ושחזרה ובגדול. זו תוצאה של כסף רב "שרודף" אחר אותם מוצרים ושירותים – ואנחנו שמים בצד את השפעות השיבושים בצד ההיצע.

אז מה פיץ' עשו? הודיעו לעולם שהמתווה הפיסקאלי של ארה"ב מתדרדר, וצפוי להחריף בשנים הקרובות, עם גירעון מבני המוערך ב-6.9% כבר ב-2025. בימים בהם הריבית הייתה אפסית הם עוד שלטו בעלויות המימון, אך מה שקורה היום הוא שעל כל אג"ח שמגיעה לפדיון, עלות הגיוס של אג"ח חדשה היא הרבה יותר גבוהה, ובשל הגירעון המבני הגבוה- הרבה יותר חוב לגייס. דינאמיקה שלילית זו בחוב האמריקאי גם נתקלת בעליה במתחים הגיאופוליטיים העולמיים, מה שמוביל מדינות זרות לגוון את אחזקות המט"ח שלהן מהדולר למטבעות ונכסים אחרים.
סין לדוגמא, מפחיתה את אחזקות האג"ח שלה בארה"ב כבר עשור, וביפן החלו להפחית בשנים האחרונות. מה השורה התחתונה כאן? לריבית הגבוהה יש מחיר, ובכל נושא הגירעון האמריקאי, היא ה-מחיר. שוק האג"ח האמריקאי הוא הבנצ'מרק לכל נכס פיננסי אחר בעולם, וגירעון גבוה יותר אצל ההגמון יקבע סביבת אינפלציה גבוהה יותר,ויחייב ריביות גבוהות יותר לאורך זמן. ככל שהריביות הגבוהות הללו ילוו את השווקים הגלובליים לאורך זמן, כך "יצוצו" בעיות נוספות– וחברות האשראי החוץ בנקאי הן מהמועמדות המרכזיות לספוג השלכות אלו.

דינמיקת החוב בארה"ב מעלה את הסיכון הכללי בשווקים. כעת צריך לחזור ולהסתכל על חברות האשראי החוץ בנקאי – קרנות גידור, פנסיה, ביטוח VC ועוד – ואיך נטל החוב הגבוה, יחד עם סביבת ריבית זו, עשויים להשפיע עליהם.

מה קורה בקרב חברות האשראי החוץ בנקאי? מהו מבנה הנכסים שלהם?
40% מהפעילות של חברות האשראי החוץ בנקאי היא דרך הלוואות ישירות ללקוחות, כאשר על פי ה-IMF, סדר הגודל של שוק האשראי הפרטי החוץ בנקאי עומד על כ-1.4 טריליון דולר (נכון לשנת 2022), וזאת לעומת סדר גודל של 300 מיליון דולר בשנת 2010.
חלק מהסיכונים שפורטו במאמר זה פחות רלוונטים לחברות האשראי הפרטיות, כמו לדוגמא אי התאמה של הנזילות בין הנכסים וההתחייבויות, שכן המשקיעים בחברות אלו "נעולים" בקרן לפרק זמן ארוך בדרך כלל, ולכן הסיכון שהם פשוט ינזילו את ההשקעה שלהם ויותירו את הקרן בבעיית נזילות נמוך יותר.

סקטור האשראי הפרטי נשלט על ידי חברות כמו ARES, Blackstone, Blu owl, HPS ועוד. אלו הפכו להיות מקור מימון אלטרנטיבי ומועדף לאפיקים המסורתיים יותר, כמו הלוואות בנקים וגיוס חוב סחיר.
עם כניסתו לתוקף של חוק דוד-פרנק בארה"ב, בנקים הגבירו באופן משמעותי את ניהול הסיכונים שלהם, שמצידו דחף את ההלוואות המסוכנות מחוץ למערכת הבנקאית.
חשוב לציין, כי סקטור האשראי הפרטי הוא עדיין סקטור חדש יחסית ולא חווה מחזור כלכלי שלם!
המשמעות היא שהסיכונים שעומדים בפני הסקטור הזה אינם ידועים והרגולטור, שתמיד מגיע אחרי המשבר, הוא בפיגור ניכר ביחס לסדרי הגודל אליהם הוא הגיע בשנים האחרונות.
רגולציה שכמעט לא קיימת על חברות אלו, אומרת שמדובר בבנקאות צללים לכל דבר ועניין, והבעיה כאן היא שכל המערכת הפיננסית חשופה למערכת זו.
כפי שניתן לראות בתרשים להלן (IMF) המשקיעים הגדולים ביותר בחברות האשראי הפרטי הן קרנות הפנסיה, חברות ביטוח קרנות ופמילי אופיס.

ואלינו – מהי הסביבה המאקרו כלכלית, ומה השפעתה על מצב חברות האשראי החוץ בישראל.

הזינוק באינפלציה העולמית לא פסח על ישראל, כאשר גם כאן האינפלציה זינקה והגיעה לשיא של 5.4% בינואר 2023. עם זאת, שיא האינפלציה בישראל היה נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המערב, שם האינפלציה הגיעה בשלב מסוים גם למספרים דו ספרתיים.
ההסבר המרכזי לאינפלציה הנמוכה יותר בישראל, היה היציבות היחסית במחירי החשמל והדלק בשוק המקומי. בהתאם למגמות בעולם, בנק ישראל פצח בתהליך חד של העלאות ריבית, כאשר נכון להיום ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75%, והאינפלציה במגמת ירידה.
בכל הנוגע לסביבה הריאלית, המשק הישראלי צמח בקצב מהיר ב-2022 ,אך ב-2023 אנו עדים להאטה בפעילות הכלכלית, אשר משתקפת בעיקר בהתמתנות של הביקוש המקומי, עם סימנים לחולשה מתגברת בקרב משקי הבית.
האטה בפעילות הכלכלית המקומית היא בלתי נמנעת מכמה סיבות.
ראשית, רמת הפעילות של המשק הישראלי נותרה גבוהה משמעותית ביחס לפוטנציאל, ולכן האטה בצמיחה היא בלתי נמנעת.
שנית, אפקט האינפלציה והריבית הגבוהה שוחקים את כוח הקנייה של אזרחי ישראל – בין אם במחירים ברשתות, בעלות המשכנתא והלוואות נוספות וכמובן בעלייה בשכר הדירה. מהנתונים הקיימים עולה כי השכר נשחק באופן משמעותי, וככל שהריבית תישאר ברמות הנוכחיות לאורך זמן, כך אפקט הריבית ימשיך לחלחל אל הכלכלה הריאלית, ויתמוך בהאטה משמעותית בפעילות הכלכלית, ולעלייה בשיעור האבטלה במשק.
בכל הנוגע לשוק הנדל"ן, אנו מעריכים כי הביקוש מצד משקי הבית ימשיך להיות חלש באופן יחסי, שכן מחירי הדירות גבוהים ועלות המשכנתא גבוהה. מצד שני, בצד ההיצע, תיתכן כניסה משמעותית של דירות לשוק במהלך השנתיים הקרובות, בקצב של כ-60-70 אלף דירות בשנה – רמה הגבוהה מקצב הגידול הטבעי של משקי הבית בישראל. על כן, דינמיקת הביקוש וההיצע בשוק הנדל"ן תומכת, להערכתנו, בהמשך ירידות מחירים גם במבט לשנה הקרובה.
התדרדרות בסביבה המאקרו כלכלית במהלך השנה הקרובה, עלולה לגבות מחיר גם מסקטור האשראי החוץ בנקאי.

אז מהם הקשיים של שוק האשראי החוץ בנקאי?
העלאת ריבית בנק ישראל מייקרת את הגיוס מהבנקים ומשוק ההון, מאלצת חברות לגבות יותר מעסקים ומשקי בית, מובילה לכושר פירעון חלש יותר, הגידול בסיכון של לווים מחייב את החברות להפריש יותר להפסדי אשראי, מובילה לסנטימנט שלילי מצד משקיעים עקב חוסר הביטחון הפוליטי השרוי במדינה כרגע, שמייצר חוסר וודאות כלכלית. התלות הגבוהה של החברות בנטילת מימון מהבנקים מקשה עליהן להתחרות בהן. חברות אשראי חוץ בנקאי ממונפות מאוד נמצאות בסכנה אמיתית של קשיי נזילות בעקבות עלייה פוטנציאלית של בקשות לפיקדונות מצד לקוחות.
ניכרת עליה בהגשות של חברות לחדלות פירעון ושל הסכמים שנסגרים "מתחת לרדאר". הפגיעה בפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי בחברות הייטק, נדל"ן, רכש בטחוני, וקמעונאות.
ביוני האחרון פנתה חברת בול מסחר למחזיקי האג"ח בבקשה לפתוח בהליכים להסדר חוב בהיקף של 140 מיליון שקל בטענה שהחברה נותרה ללא מקורות לתשלום החוב לנוכח קשיים אליהם נקלעו לקוחותיהם, רובם מתחום הנדל"ן . בעקבות פרסומי החברה, שווי מניות החברה קרסו בכ- 90%. חברה נוספת שנכנסה לסחרור כלכלי דרמטי הינה חברת טריא. החברה מנהלת פלטפורמת P2P המתווכת בין מפקידי כספים ללווים. במהלך המחצית הראשונה של 2023 דיווחה החברה על זינוק של מעל 700 מיליון ₪ בהיקף המשיכות, כמעט פי 4 מהיקף ההפקדות בתקופה זו.
חברה נוספת שנכנסה לסחרור כלכלי דרמטי הינה חברת טריא. החברה מנהלת פלטפורמת P2P המתווכת בין מפקידי כספים ללווים. במהלך המחצית הראשונה של 2023 דיווחה החברה על זינוק של מעל 700 מיליון ₪ בהיקף המשיכות, כמעט פי 4 מהיקף ההפקדות בתקופה זו.

ומה קורה בענף החקלאות?

מערכת הבנקאות בישראל, אשר מהווה גורם מממן עיקרי של חברות האשראי החוץ בנקאי, ומודעת לקשיי החברות בתהליך הגבייה מלקוחותיהן, עשויה באופן רוחבי "לסגור את הברז" לכלל המגזרים עליהן היא חולשת.
לדוגמא ניתן לראות את ההשפעות על ענף החקלאות הישראלי.
על פי הדוחות של חמשת הבנקים הגדולים- פועלים, לאומי, מזרחי, דיסקונט והבינלאומי, שיעור הצמיחה במתן אשראי YOY לענף זה ירד ב2022 בכ –3% בהשואה ל2021 ובכ- 7% בהשוואה ל2020.
לצד ההאטה בצמיחה של מתן האשראי, הבנקים הגדולים מאותתים על עליה בסיכון יכולת ההחזר של החקלאים דרך עלייה משמעותית בשיעור ההפרשה המצטברת לחומ"ס (חובות מסופקים) בענף החקלאות מ-0.99% בסוף 2021 ל-2.55% בסוף 2022.

שיעור השינוי במתן אשראי לענף החקלאות (מצד חמשת הבנקים הגדולים- מזרחי, הבינלאומי, פועלים, לאומי, דיסקונט)

שיעור ההפרשה המצטבר לחובות מסופקים- חקלאות (מצד חמשת הבנקים הגדולים- מזרחי, הבינלאומי, פועלים, לאומי, דיסקונט)

יש לציין, שבשל הפער המשמעותי בין עיתוי העברת התוצרת החקלאית למשווקים ,ועד לזמן שהחקלאים מקבלים את התמורה הכספית ,חקלאים וקיבוצים צריכים להיות ערניים במיוחד לאופן בו הם מנהלים את כספם ואיפה מושקעים הכספים שלהם.

יש להבהיר, כי חלק מהאשראי לקיבוצים בכלל וחקלאות בפרט ניתן על ידי ארגוני הקניות האזוריים . יש לבחון את מדיניות האשראי והפקדונות כנגזרת משינוי הריבית ועלית הסיכון הן ברמת הקיבוצים והארגונים.
משרד החקלאות, יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, השיקו את "הקרן להלוואת לחקלאים בערבות המדינה" במסלולי אשראי חדשים והרחבת אוכלוסיית הזכאים. עסקים הזכאים לקבל הלוואות במסלול זה הם עסקים חקלאיים, אשר עוסקים במישרין בייצור תוצרת חקלאית טרייה בענף הצומח וענף החי, אשר מחזור העסקים שלהם בשנה שקדמה להגשת הבקשה להלוואה מהקרן לא עלה על 25 מיליון ש"ח.

העמדת ההלוואה במסלול חקלאים מותנית ברכישת פוליסת ביטוח כנגד נזקי ואסונות טבע לאורך כל תקופת ההלוואה על ידי הלווה, אשר תוסב לזכות נותן האשראי. הלוואות במסלול זה ניתן לקבל בשני תתי מסלולים: מסלול טווח בינוני ומסלול טווח ארוך.
תנאי ההלוואות במסלול:
מסלול טווח בינוני סכום הלוואה מרבי עד 500,000 ₪
מסלול טווח ארוך עד 1,000,000 ₪

תקופת החזר האשראי המרבית – (לרבות תקופת גרייס), לא תפחת משנה (12 חודשים) ולא תעלה על 5 שנים (60 חודשים). תקופת החזר האשראי המרבית – (לרבות תקופת גרייס), לא תפחת משנה (12 חודשים) ולא תעלה על 10 שנים (120 חודשים). דחיית תשלום קרן ההלוואה (תקופת גרייס) – תקופת הגרייס המרבית לא תעלה עד 6 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. תקופת הגרייס המרבית לא תעלה עד 12 חודשים. במהלך תקופת הגרייס ישלם הלווה את תשלומי הריבית על ההלוואה בלבד. לוח סילוקין פירעון ההלוואה ייעשה בהתאם ללוח סילוקין בשיטת "שפיצר" או "קרן שווה". מטבע הלוואה והצמדות סכום ההלוואה יכול שיהיה שקלי לא צמוד, שקלי צמוד למדד המחירים לצרכן, או דולרי.

שיעור ריבית – הריבית על ההלוואה יכולה להיקבע על בסיס ריבית משתנה או קבועה, ושיעורה ייקבע על ידי נותן האשראי ויהיה כמקובל בשוק האשראי להלוואות מסוג זה.

בטוחה מרבית – שיעור הבטוחה להלוואה יקבע על ידי נותן האשראי, ובכל מקרה לא יעלה על 5% מגובה ההלוואה. שיעור הבטוחה להלוואה יקבע על ידי נותן האשראי, ובכל מקרה לא יעלה על 10% מגובה ההלוואה.

ערבויות-הלווה יידרש להעמיד ערבויות אישיות, בהתאם להוראות נותן האשראי.

עמלות העמדת ההלוואה מותנית בתשלום עמלה בשיעור משתנה של בין 1% ל – 2% מגובה ההלוואה, כתלות במחזור המכירות השנתי של הלווה.

עסק חקלאי המבקש הלוואה למטרת השקעה, יידרש השקיע לפחות 20% מסך תכנית ההשקעה לאחר אישור ההלוואה ולפני העמדתה.מדובר כנראה על מושבים ועסקים קטנים, וכנראה שזו טיפה בים.

זוהי טיפה בים, אשר, כאמור, לא ניתן להבטיח שמתאימה לקיבוצים.

בהקשר הזה, עולות מספר שאלות:
האם יוכלו הקיבוצים להתמודד עם פערי העיתוי? האם תהיה להם גישה לכסף נזיל במידת הצורך?
האם נכון להמשיך להריץ את כל הפרויקטים הקיימים, או שכדאי לבחון מחדש את האטרקטיביות שלהן בכלל המציאות החדשה?
האם בעקבות האינפלציה המתמשכת ניתן להניח שצרכנים פרטיים יפחיתו בהוצאות הבית על מותרות, דבר שיכול להוביל לפגיעה בביקוש לפירות וירקות פרימיום? האם נכון להיערך לכך מבחינת גידולים חקלאיים? האם כבר מורגשת ירידה בענפי חקלאות מסוימים?
האם ההשקעות בענף אגרוטק נפגעו?

לסיכום, אין ספק שיש לעשות "חישוב מסלול מחדש", ולהתחיל לבנות הרגלים פיננסים, שמאפשרים לעבור תנודתיות כלכלית מבוססת עונתיות, מבלי להיקלע למצב של מחנק.

אנו מבקשים לברך את כל ידידינו/לקוחותינו בברכת שנה טובה, שנה של בריאות, פריחה כלכלית-אישית, משפחתית ולאומית.

חג שמח!

אהד, ברוך, דני ונדב,
משרד עובד גובי, יעוץ פיננסי כלכלי

גיא בית אור,
כלכלן עצמאי, המתמחה במאקרו ושוקי ההון
כלכלן ראשי של פסגות.