התנועה הקיבוצית עברה בשני העשורים האחרונים תהליך מדהים של הבראה והסדרה מחדש. אילו היו שואלים "מומחים" למיניהם, אי שם באמצע שנות התשעים, מהי ההיתכנות של המשכיות היישובים המוגדרים כ"קיבוצים", לנוכח המאפיינים העובדתיים דאז, קרי משבר כלכלי – חברתי- דמוגרפי- ערכי וכו', התשובה הסבירה של אותם מומחים הייתה שאין תוחלת ליישובים האלה.